מה נח יותר מלהתרווח על השפה עם כוס קפה וספר טוב?
מי מאיתנו לא אוהב את אזורי הנוחות שלנו בחיים: בבית, בעבודה, בחברה. כולנו במהלך החיים מייצרים לעצמנו דפוסי התנהגות והרגלים, שעושים לנו הרבה סדר. יש את הדברים שאני טוב בהם, ויש את הדברים שאני ממש לא טוב בהם. יש את הדברים שאני מעז לעשות, ויש את מה שבחיים לא תראו אותי עושה…
זה בסדר, ככה הוא טבע האדם.
אבל יש לזה מחיר.
אנחנו נהיים שבלוניים.
מתחילים לפעול על אוטומט.
מכינים מראש את התשובות המחכמות והמדויקות ביותר לכל אמירה, בדיחה או סיטואציה שתקלע לדרכנו במהלך היום.
איבדנו משהו… משהו מהטריות, הרעננות.. האוטנטיות מוחלפת בסוג של אוטומטיות.
ולא פחות משמעותי- אנחנו הולכים ומגבילים את עצמנו בגבולות. אנחנו נהנים להתהלך בתוך המתחם הנוח ששרטטנו לעצמנו: ככה אני יודע שבחיים לא אפגע מכל אותם דברים שאני חושש מהם, כל מה שמחוץ ומעבר לגבולות שלי..
יש בזה משהו. יש בזה הרבה. זה סוג של מנגנון הגנה שמטרתו לשמור עלינו.
אבל זה בא במחיר של קציצת הכנפיים של עצמנו.
כי אחרי הכל, כמה נוכל להרשות לעצמנו להיות אמביציוניים ולנסות משהו חדש, כשאנחנו מתרווחים לנו בנוחות של הידוע והמוכר לנו…
אז הנה עצה להחזרת הרעננות, התעוזה וההתחדשות לשגרת החיים:
נסו כל יום לעשות משהו שקשה לכם.
משהו שלא נמצא במסלול הטבעי שלכם: גשו לאדם שאתם קצת מתרחקים ממנו, ואמרו לו משפט קצר. אפילו "בוקר טוב", או "ראית אם האוטובוס כבר עבר?". אם זה קשה לכם, תוכלו להסתפק בלא לחמוק ולעבור לצד השני של הרחוב בפעם הבאה שתראו אותו, אלא הכריחו את עצמכם להמשיך בדרך או להתלוות אליו במרחק כלשהו, בשתיקה. נשמע לכם מוזר? תופתעו לגלות לכמה אנשים העצה הזו היא עניין מעשי של היומיום…
לחילופין- עשו משהו שמאתגר אתכם. שטפו כלים בסוף יום ארוך ואל תשאירו כיור מלא (אם אינכם רגילים לכך ממילא…).
עשו חמש דקות כושר אם זה משהו שאתם לא רגילים אליו. מנעו מעצמכם מנה אחרונה אחרי ארוחה טובה, או החסירו כוס קפה מצ'פר שאתם רגילים להתפנק עמו באמצע יום עבודה. הרימו טלפון לקרוב משפחה שהקשר ביניכם קצת התרופף. הטריחו את עצמכם להחזיר ספר למקום, גם במחיר של לקום מהשפה…
הנקודה היא שכל אדם ימצא את נקודת הקצה שלו, בתחום כלשהו בחייו, ויטריח את עצמו לצאת מאזור הנוחות שלו. רק לכמה דקות. באופן יזום וממוקד. אבל לצאת- ולחזור.
מה זה נותן?
המון. יציאה מאזור הנוחות שלנו- בהכרח מצמיחה אותנו. היציאה מהמצב המוכר לנו, והכניסה לסיטואציה חדשה ומתאגרת- מאלצת אותנו לדלות מעצמנו כוחות, מחשבות, להתמודד עם רגשות ומניעה אותנו למעשים- וככל הנראה לכל אלה לא היינו דורשים מעצמנו לולא האתגר שלקחנו על עצמנו.
יותר מזה. לא רק שאנו נדרוש מעצמנו. גם נגלה את עצמנו מחדש. פתאום, נלמד את עצמנו שהגבולות ששרטטנו לעצמנו- קטנים עלינו. בעצם, למה חשבתי שאני בחיים לא אצליח ליצור קשרים חברתיים עם אנשים ממעגלים אחרים או שאי פעם אגיע באמת במקום הראשון בתחרות כתיבה או בריצת 5000…
כנראה לעולם נהיה מסוגלים להרבה מעבר למה שגבולות הנוחות שהצבנו לעצמנו מאותתים לנו. אז כדי לאפשר לעצמנו להמשיך להתרענן, להעז ולהתפתח- בואו נעשה יציאה יזומה מאזור הנוחות שלנו מדי יום. אם נתמיד, נגלה מהר מאוד שאזור הנוחות התרחב, וכולל בו גם דברים שלא מזמן היו לנו לא נוחים…
בהצלחה!
